תקשורת בלתי מילולית – שפת גוף בראיון עבודה
אתה דופק בדלתו של המראיין, נענה להזמנתו להיכנס, פותח את הדלת ונכנס למשרד.
עדיין לא אמרת מילה וכבר גובשה לגביך דיעה! נכון, לא דיעה מוצקה מספיק כדי להבין מי אתה וממה אתה עשוי, אולם דיעה חזקה דיה כדי לקבוע כיצד להתייחס אליך במהלך הראיון.
אדם מעביר מידע לאדם אחר באמצעות שני ערוצים: הערוץ המילולי והערוץ הבלתי מילולי. בעוד אדם משתמש בערוץ המילולי להעברת מידע מחושב ומתוכנן מראש, שפת הגוף שלו עשויה להעביר מידע הפוך לחלוטין בערוץ הבלתי מילולי. לרוב, המידע אשר עובר באמצעות שפת גוף ספונטאני ובלתי תלוי. בניגוד הפוך לשפת הפה, אשר באמצעותה אנו מעבירים מסרים גלויים ומתוכננים, שפת הגוף מעבירה מסרים סמויים ובלתי-מתוכננים אשר מעידים על הרגשותינו ברגע נתון. כך למשל אדם אשר נמנע מקשר עין עם בן זוגו לשיחה, מפנה מבטיו לצדדים, מפהק ושומר על מרחק ישיבה - מפגין חוסר עניין. הנהון והשענות קדימה לרוב מביעים הסכמה. תקשורת בלתי מילולית קיימת בכל אינטראקציה עם אדם אחר, החל משיחות חולין, דרך ראיון עבודה, ועד להופעה מול קהל רב. על מנת להבין מסרים במלואם עליך להיות מודע לשפת הגוף של עמיתך לשיחה. על מנת להעביר מסרים ברורים ביעילות, עליך להכיר, ללמוד ולדעת את שפת הגוף שלך.
אם כך למידע הבלתי מילולי שאנו מעבירים יש חשיבות רבה, אם לא מכרעת, בראיון העבודה. מראיין מקצועי יבחין בתנועות הגוף, הבעות פנים, שינויים בטון הדיבור, יציבה או חוסר יציבה בישיבה ובכניסה לראיון, לבוש והופעה (יפורט בפרק בנפרד), והתנהגות בלתי מילולית כללית.
עמידה וישיבה
צורת העמידתך או ישיבתך מעידים על מיקומך ההיררכי בזמן נתון. ישיבה זקופה עם ידיים משולבות מעידה על סמכותיות, כך גם ישיבה זקופה כאשר ידיך פרוסות על גבי השולחן. ישיבה כפופה או השענות על שולחן מעידים לרוב על כפיפות לסמכות. ישיבה עם זרועות פתוחות ורגליים על השולחן מעידה לרוב על תחושת שייכות. עם זאת, בסיטואציות שונות ישיבה כנ"ל עשויה להעיד על זלזול, התנשאות, חוסר עניין ואף קריאת תיגר על מעמדו של אחר. ישיבה עם ידיים אוחזות בידיות הכיסא רומזת על רצון לקום ולעזוב.
הבעות פנים
לא תאמינו איזה שפע של מסרים מעבירות פניכם. למעשה, הפנים מדברות יותר מהפה.. ולא תמיד כפי שנרצה. למשל, אם נרצה להסתיר את רגשותינו, פנינו עשויים לחשוף אותם במקומנו. כך למשל תמיד ננסה להסתיר שימחה לאיד, אולם פנינו ידברו אחרת. רמת העניין של המאזין בשיחה תיחשף ע"י מבט בפניו. פיהוקים, בהיות, הזזת העישונים לעיתים תכופות מעידים על חוסר עניין. הרמת גבה מעידה על תמיהה, סומק מעיד על מבוכה, "פרצוף חמוץ" מעיד על כעס או אכזבה. לעיתים אנו מדברים עם הפנים מבלי להשמיע אף לא צליל אחד. האם קרה לכם במהלך שיחה שעמיתכם הרים גבה למשמע דבריכם? האם צריך לשמוע את דבריו כדי להבין את דעתו על דבריכם?
לחיצת היד ומחוות נוספות.
מי מכם שמרים גבה למראה הכותרת "לחיצת היד" – אני ממליץ לו לקרוא בעיון את השורות הבאות. לחיצת היד הפכה לביטוי בלתי מילולי טעון ומשמעותי בשנים האחרונות בתחום העסקים. לחיצת היד מסמלת את רמת הביטחון של האדם ורגשותיו כלפי האדם שמולו. לחיצת יד איתנה מעידה על אדם בעל ביטחון, אם היא מלווה בחיוך אזי כאילו אמר "נהנתי מאד בחברתך". נסו להיזכר במקרה בו ראיתם אדם לוחץ אל ידו של אדם אחר, ותוך כדי חיוך רחב, הוא עוטף את ידו של עמיתו בידו השנייה. אין צורך בהרבה מילים כדי להרגיש את החום והקרבה שמפגין אותו אדם לעמיתו.
ישנן מחוות נוספות אשר מעידות על הרגשתם של בני אדם. גירוד, נקישות על השולחן עם האצבעות, למשל, מעידים על עצבנות. הנפת ידיים באוויר תוך כדי שיחה מעידה על אנרגיה וביטחון בדבריך. שילוב כפות הידיים והזזתן אחת בתוך השנייה מעידים על ערמומיות מהולה בתחושת התנשאות.
דיבור
נכון, הדיבור הוא מרכיב מילולי, אולם דרך וצורת הדיבור היא בהחלט מרכיב בלתי מילולי. באמצעות טון, קצב ושטף הדיבור אנו מעבירים את רגשותינו ומעצבים את תחושת המאזין לגבי אמינות דברינו והתרשמותו מאיתנו. אופי הדיבור וקול הדובר הם מרכיבים בעלי משמעות רבה ביצירת רושם ראשוני ובכלל. ודאי נתקלתם באדם שמדבר בצעקות, איזה רושם עשה עליכם? אם יאמר את אותם מילים בקול נינוח ורגוע, האם תדמיתו תתפרש כחיובית יותר בעיניכם? לעיתים קיימת אי התאמה בין תוכן הדיבור לבין טון הדיבור. תארו לעצמכם ראש ממשלה אשר פורס בקול מהסס, מגמגם וחסר התלהבות את משנתו הכלכלית, לכמה אנשים יצליח למכור את דבריו? דוגמא נוספת הוא אדם אשר מפציר באדם אחר "זה לא מצחיק", אך פניו נראות צוחקות ומנסות להסתיר את החיוך הקרב ובא.
לעיתים צורת הדיבור חשובה יותר מהתוכן. מעצבי דעת קהל שונים משתמשים בדמגוגיה על מנת למכור תכנים כאשר המאזין כלל לא מתחבר לתוכן, אלא לדרך בו התוכן מועבר. כה חשובה צורת הדיבור לקביעת תדמית הדובר, עד כדי כך שבאירופה וארה"ב נהוג לשלוח מנהלים בחירים להשתלמויות שונות העוסקות בפיתוח קול ושיפור יכולות הנאום.
על מנת להעביר את מסרינו בצורה טובה, עלינו להיות מודעים לשפת גופינו. באמצעות תרגול ואימון נוכל ללמוד והבין את שפת גופינו, ולאחר מכן לעצב את ערוץ התקשורת הבלתי מילולית שלנו כפי שנחפוץ. ניתן לתרגל מול מראה או חבר סיטואציות בהם אתם עונים על שאלות לא-צפויות, מתארים את עצמכם ואת עברכם, פורסים את השקפתכם לגבי עתידכם המקצועי וכו'. יתכן והמראיין יכוון למצב בו תאלצו להתגונן, למשל, על ידי שאילת שאלות מטרידות ולא נוחות כגון "לפי דבריך ניתן להבין שאתה לא מסתדר עם הרבה אנשים". במצב כזה חשוב מאד לשמור על תדמית נינוחה, שקולה, יציבה ואייתנה. שפת גופכם חשובה במקרים כאלה יותר מהתוכן היוצא מפיכם. בקיצור, תרגול תרגול תרגול.